תשובה מעניינת נמצאת בדבריו של הרב לויכטר: "מדי שנה יוצאות לאור עוד ועוד הגדות עם פירושים. כל אחד ואחד מנסה להגיע לליל הסדר עם חידוש נדיר שעוד לא נשמע כמותו. אבל למעשה, מהות העניין של סיפור ההגדה אינה למדנות עמוקה או מציאת חידושים ופרשנות בסיפור יציאת מצרים אלא הסיפור בעצמו".
מטרת־העל בליל הסדר – לספר את הסיפור, "וכל המרבה הרי זה משובח…" סיפור שמסופר היטב מעביר תחושות וחוויות גם אם הוא מסופר בפעם המאה.
סיפור הוא לא לימוד, סיפור הוא שיתוף בחוויה. בזמן האזנה למספר נוצר רגש ודמיון לגבי ההתרחשות. הגדה מומחשת באיור, ציור או תמונה יוצרת המחשה ומאפשרת לשומע להרגיש עוד יותר קרוב את סיפור יציאת מצרים שהוא יסוד האמונה ויסודנו כעם.
במהלך ההיסטוריה נוצרה גלריה מרשימה של אומנות יהודית ויזואלית (יודאיקה), המורכבת משלל טכניקות של קליגרפיה, אורנמנטיקה, מלווה באילומינציה עם פרשנויות שונות לסיפור ההגדה הנצחי של פסח.
מוזמנות להציץ.
היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה ה-13. המיוחד בהגדה זו הם האיורים המעטרים אותה, בהם מופיעות דמויות אדם ולהן ראשים של ציפורים. זוהי ההגדה העתיקה ביותר הקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת במוזאון ישראל.
סברות מסברות שונות ניסו להסביר מדוע בחרו המאיירים להעניק לדמויות ראשי ציפור. הסברה הרווחת היא שיהודי אשכנז נהגו להימנע מלצייר פני בני אדם בגין הדיבר "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה" (שמות כ, ג). ואומנם, בכתבי יד עבריים אחרים מאותה תקופה נמנעו מאיירים מלצייר פני אדם, והיה נהוג להחליפם בפני חיות, להסתירם או לצייר פנים בלי תווים מזהים. יש המסבירים שליהודים ראש של נשר, משום שבני ישראל מתוארים כנשרים בעת צאתם ממצרים: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ" (דברים, ל"ב, י"א). הסבר אחר הוא שהנשר היה סמל של קיסר גרמניה, והבחירה לצייר את היהודים כנשרים הייתה כדי להפגין נאמנות למלוכה.
מאוחר יותר יצאה גרסה מחודשת בהשראת ההגדה המקורית.
כתב יד בדיו חומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתב ספרדי מרובע וספרדי בינוני.
בראשית המאה הארבע־עשרה הייתה ברצלונה מקום מושבו של בית המלוכה ומרכז סחר חשוב בים התיכון. באווירה האומנותית החדשנית שפרחה בה שגשגו ההשפעות הסגנוניות והאיקונוגרפיות העדכניות ביותר של התקופה.
בתי המלאכה המקומיים שעסקו בהעתקה ובאיור של ספרים, היו למוקד פעיל של יצירתיות והוציאו תחת ידם הגדות וכתבי יד יהודיים אחרים.
הגדות אלו גוללו את סיפור יציאת מצרים ופירטו את מהלך טקס ליל הסדר. בהכנתן נטלו חלק מאיירים יהודים שיצרו באותו סגנון ועל פי מודלים צורניים משותפים. התערוכה 'הגדות ברצלונה' מכנסת, לראשונה מזה שש מאות שנה, מבחר עשיר מן היצירות המרהיבות של הסגנון הגותי הקטלאני, שבעקבות גירוש היהודים בשנת 1492 נפוצו ברחבי תבל.
מוזמנות לסיור וירטואלי בתערוכת 'הגדות ברצלונה'>>
http://museuhistoria.bcn.cat/virtuals/hagadas/hagaheb/tvhbheb.html
כתב יד זה הכולל את טקסט ההגדה של פסח, נוצר בשנת 1320 בקטלוניה. הוא נקרא כך בשל הרקעים המוזהבים המעטרים את המיניאטורות שבו ולעיתים באותיות ראשונות במילים בולטות הממוקמות בתוך עיצובים צבעוניים. כיום היא נמצאת בספרייה הבריטית.
הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350. היא נחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום. ההגדה מוצגת במוזאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו.
ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן, והיא מעוטרת בזהב ובכסף.
הגדת ריילנדס היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה באמצע המאה ה-14 בקטלוניה שבספרד. ההגדה הוצגה במוזאון המטרופוליטן לאומנות שבניו־יורק. בכל חודש ההגדה נפתחה בעמוד שונה ואפשרה למבקרים לעקוב אחר סיפור יציאת מצרים. ההגדה כוללת שלושה עשר עמודים המתארים בעזרת ציורים את סיפור יציאת מצרים – מסיפור הסנה הבוער עד לקריעת ים סוף.
הגדה מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף. ההגדה הייתה ברשותה של משפחת שאלתיאל-גרסיאן-חן מברצלונה, צאצאי זרובבל בן שאלתיאל, ראש הגולה בבבל.
ההגדה מכונה בפי החוקרים 'הגדת האח להגדת ריילנדס' בשל הדמיון הרב בין השתיים. לא ברור אם אחת הועתקה מהאחרת או ששתיהן הועתקו מהגדה שלישית שאינה בנמצא.
כתב יד בדיו חומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתב אשכנזי מרובע.
כתב יד בדיו חומה ואדומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתיבה מרובעת ובינונית אשכנזית.
כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה 1450. ההגדה כתובה לפי נוסח אשכנז, והיא מכילה 47 דפים (הדף הראשון שלה חסר). היא נקראת על שם משפחת רוטשילד, שההגדה הייתה בבעלותה משלהי המאה ה-19. כיום ההגדה נמצאת ברשות הספרייה הלאומית בירושלים, ועותק דיגיטלי שלה זמין באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.
כתב יד בדיו חומה, אדומה וירוקה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתיבה מרובעת אשכנזית.
נדפסה בדפוסו של ר' שלמה בן יוסף פרופס, עם פיתוחי נחושת.
הגדה של פסח שאוירה על ידי האומן הפולני־יהודי ארתור שיק בפולין בשיטת כתב יד מאויר. בהגדה 48 דפים עם עיטורים צבועים בצבעי מים וגואש. לצידם מופיע תרגום לאנגלית וכן ביאור ותוספות פרי עטו, זאת נוסף לעיטורים המייצגים קטעים מסיפור ההגדה.
לאחר שנים שבהן אייר ויצר אומנות ביד בלבד אִתגר את עצמו אשר קלדרון – יוצר אומנות, חתן פרס שר החינוך והתרבות – ובסוף ימיו למד לאייר באמצעים דיגיטליים והשלים את הפרויקט של הגדת פסח אשר מתאפיינת בצבעוניות עשירה ובאיורים גאומטריים.
זויה צ'רקסקי היא אומנית ישראלית ממוצא אוקראיני, שהתחנכה על התרבות הסובייטית, גילתה את התרבות הרוסית האוונגרדית, למדה את המורשת האומנותית היהודית – ופירשה את יציאת מצרים בלשונה.
ההגדה שיצרה מתאפיינת באיורים בצבעי אדום ושחור עם נגיעות של זהב. הדמויות בהגדה מתאפיינות בראש של יהודי בדמות ציפור חובש שטריימל שלא משאיר ספק לביטוי האישי שלה להגדה העתיקה – 'הגדת ראשי הציפורים'. ההגדה הוצגה בתל אביב ונרכשה בידי מוזאון ישראל.
מגוון ההגדות שהוצגו כאן הן פרטי יודאיקה נדירים שבהם ניתן לראות שימוש בטכניקות של קליגרפיה, אילומינציה ואורנמנטיקה. אז בואו נבין אחת ולתמיד מה ההגדרה המדויקת של כל אחד מהמושגים הללו:
אומנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.
אומנות הכתיבה הקישוטית. היא נעשית באמצעות עט או מכחול ייעודי. מקור המילה ביוונית. יש להבדיל בין קליגרפיה לבין טיפוגרפיה (העוסקת בגופני דפוס ולא בכתב יד), וכן אפיגרפיה (חקר תחריטי סימנים ואותיות במתכת או אבן) או פלאוגרפיה (חקר כתבי יד עתיקים).
איורים שנעשו בספרים טרם הומצא הדפוס, כלומר ציורים שנעשו ביד על גבי הספרים.
ההיסטוריה ארוכת השנים של האילומינציות קבעה בתודעתנו שפה חזותית מסוימת, בין השאר בגלל הקשר של הציור לטקסט, שגם הוא כזכור נכתב ביד.
באווירה האומנותית החדשנית שפרחה בה שגשגו ההשפעות הסגנוניות והאיקונוגרפיות העדכניות ביותר של התקופה. בתי המלאכה המקומיים שעסקו בהעתקה ובאיור של ספרים, היו למוקד פעיל של יצירתיות והוציאו תחת ידם הגדות וכתבי יד יהודיים אחרים.
פערי אויש says
מאוד נהנתי מהפוסט, ניכר הידע הרחב הלא, וההגשה האיכותית, תודה רבה