נסו לנסח הודעת טקסט אירונית בלי אימוג'י. זה כמעט כמו לבשל בידיים קשורות או לנהוג בעיניים עצומות. אפשר לאהוב את זה או לשנוא את זה, אבל האימוג'ים הפכו לאמצעי ביטוי חשוב בעולם הדיגיטלי.
האימוג'י בעצם מחליפים את פנינו שנעלמו בשיח המתווך ומתמללים את שפת הגוף שלנו.
המספרים מדברים בעד עצמם: 6 מיליארדי אימוג'ים נשלחים מדי יום.
מדי שנה ב-17 ביולי מצוין יום האמוג'י שבו מוצפות הרשתות החברתיות טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, ואטסאפ ועוד בתמונות אימוג'י ובהאשטג התואם: #יוםהאמוג'י הבינלאומי.
נוסף לכך, מארגני האירוע דוחקים בגולשים לפרסם את האימוג'י החביב עליהם ברשתות החברתיות וכך לעודד חברים להצטרף לציון היום.
הסיבה שבגללה הוחלט על תאריך זה, היא שהתמונה של לוח השנה במכשירי IOS מופיעה תמיד על התאריך 17 ביולי.
שיגטאקה קוריטה!
לא, זו לא שאגת קרב של סמוראים, זהו שמו של ממציא האימוג'י. שיגטאקה קוריטה הוא מעצב גרפי יפני שהמציא את האוסף הראשון של האימוג'יז. מקורות ההשראה של קוריטה היו סמלים מחיי היומיום, אותיות סיניות, תמרורים ברחוב וציורי מנגה. מקור המילה אימוג'י הוא מהשפה היפנית (絵文字えもじ) – חיבור של המילים: e (תמונה או ציור) + moji (אות).
מה הקשר בין תרבות מצרים העתיקה-ההירוגליפים- לבין אימוג'ים?
הירוגליפים הם סימניו של כתב חרטומים שהתפתח במצרים העתיקה, כדי שיוכלו לרשום את הטקסים, המ11נהגים, ההישגים וההדר שלהם לדורות הבאים.
ההירוגליפים היו בכל פינה בתרבות המצרית: חרוטים על אבנים או כתובים על מגילות פאפירוס, וגם על פסלים וקברים, ההירוגליף שימש גם לדברים יומיומיים כמו כתיבה של אדם לחברו.
ההירוגליפים המצריים היו בעצם הראשונים שביטאו שפה שלמה באמצעות תמונות בלבד.
דרך מעניינת של כתיבת מילים מורכבות היתה הריבוס-צירוף הירוגליפים שונים המרכיבים יחד מילה אחת הכרזה של פול ראנד לשנת 1981 עבור IBM עובדת בצורה דומה ומסייעת להסביר את הרעיון: "עין" במקום ה- I, ו-BEE (דבורה) המייצגת את ה- B.
כאשר מסתכלים על תמונות של טקסטים מצריים הכתובים בהירוגליפים, מקובל לשייך אותם לאימוג'ים במבט ראשון. עם זאת, זה נושא מורכב מכיוון שאף שהוא פותח דרך נחמדה לדיון על תקשורת גרפית וטקסטואלית לאורך ההיסטוריה, הוא לא מדויק.
כתב החרטומים (ההירוגליפים) הוא בעצם שפה שלמה הכוללת דקדוק, תחביר והבעת מושגים מופשטים, מה שאין כן באימוג'ים המביעים רק רגשות, ואין בהם כלל דקדוק או עושר שפתי כלשהו.
האימוטיקונים הם קומפוזיציות קטנות של אותיות וסמלים המייצגים הבעות פנים. בתחילת רשתות המחשבים הראשונות (אפילו עוד לא מדובר על האינטרנט) התקשורת הייתה מבוססת טקסט כולו. אפילו מה שלא נראה כמו טקסט הוא טקסט, והתקשורת הייתה מוגבלת לאותיות, מספרים וסימני פיסוק.
רק בשנת 2010, השנה שבה יזם ארגון יוניקוד תקן עולמי לאימוג'י, הציפו האימוג'ים את שיחותינו ברשת. הם סיפקו לנו דרכים חדשות להתחבר ברחבי העולם 🌍 ולהביע את רגשותינו 😊.
מי צריך בכלל תקשורת בין־אישית? מסעדת פופ־אפ חדשה מציעה תפריט שכתוב כולו באמצעות אימוג'יז. בהנחה שהצלחתם לפרש את שמות המנות.
מדי שנה נוספים עשרות אימוג'ים חדשים, כך שלא פלא שיש הרואים את השימוש בהם כשפה לכל דבר, ויותר מזה – יש הטוענים שמדובר בשפה המתפתחת בקצב המהיר ביותר כיום.
עם זאת, יש הטוענים ששפת האימוג'י היא מותה של השפה ומכיוון ששפה מייצגת תרבות, שפת האימוג'י היא למעשה סופה של הציוויליזציה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה: ספרות, מחשבה, כתיבה וכדומה.
נראה שהקורונה בהחלט לא דלגה על שום פרט בחיינו, ומארק וילסון לקח את זה צעד אחד קדימה ויצר סדרת אימוג'י בקונספט COVID-19.
בין הפריטים תמצאו את הידיים המוכרות עטופות בועות סבון לשמירה על היגיינה, כדור הארץ במצב הפסקה וכמובן, גליל נייר טואלט ריק.
(טרם נמצא אימוג'י של סיר צ'ולנט וחיסון ;))
מי שמחליט זאת כיום הוא הארגון UNICODE. מדובר בארגון ללא כוונות רווח, שבו חברות ענקיות הטכנולוגיה החשובות בעולם – אפל, גוגל, פייסבוק, ומייקרוסופט וגם אוניברסיטת ברקלי וממשלת הודו.
תפקידו של הארגון הוא לייצר אחידות עולמית חוצת מכשירים ומערכות הפעלה בכל מה שקשור לאימוג'ים. הארגון לקח אחריות ושחרר גרסה ראשונה של אימוג'י תחת השם UNICODE 0.6 באוקטובר 2010.
אבל הקטע המעניין הוא זה: Unicode רק קובעת את הקוסנפט של האימוג'י, ומכאן יש שוני בין החברות.
למשל, אם הארגון קובע כי צריך להיות אימוג'י של 'איש עסקים בחליפה מרחף (אימוג'י אמיתי) אז גוגל יכולה להחליט איך ייראה האיש, מה צבע עורו ומה מרחק הריחוף מהקרקע. אפל יכולה אחרת, וכן הלאה.
אותה הודעה הנשלחת ממכשיר של גוגל (למעלה) ונצפית במכשיר של אפל (למטה).
יש תהליך סדור־עד־משעמם להוספת אימוג'י לתקן. ארגון Unicode מקבל הצעות לאימוג'ים מהציבור או מאחת השותפות בקונסורציום, ואז מתכנסת תת־ועדה לענייני אימוג'י (באמת שיש דבר כזה) ודנה בסמלים.
האם יהיה שימוש רב באימוג'י? האם הוא שונה מהסמלים הקיימים או שניתן כבר כיום לבטא את הרעיון באמצעות צירוף סמלים קיימים במערכת? האם הוא כללי מדי? וגם: האם האימוג'י המוצע מתקן בעיה של תת־ייצוג?
מדובר בתהליך מפרך, שיכול להימשך שנתיים מרגע ההצעה ועד מועד האימוץ.
פרויקט ייחודי של חברת הענק מיקרוסופט יחד עם הסטודיו הקנדי לעיצוב, 'טנדריל'.
בפרויקט עוצבה ורועננה ספריית האימוג'ים הקיימת של מיקרוסופט הכוללת סמיילי, אנשים, בעל חיים, מזון, חפצים, סמלים ועוד. (סך הכול יותר מ-1800 אימוג'ים!)
לדברי החברה: "התוצאה הסופית היא חגיגה אקלקטית וצבעונית של שמחה וחיבוק מעומק הלב של התקשורת חזותית."
מעצבי אנדרואיד הצליחו לאחד את סט האימוג'ים שלהם על ידי פורמליזציה של הצורה, הרשת, הייצוג והצבע, אגב שמירה על אקספרסיביות ואופי.
על ידי יצירת מערכת עיצוב חזקה התאפשר להם לעצב את האימוג'ים באמצעות יותר ממאייר אחד שנשאר עקבי, קריא ומובן בכל הקשר.
הרשת מנוצלת לשלוש מטרות:
1.עקביות קנה המידה והגודל בין האיורים.
2.בניית מערך צורות עקבי על פני הסט.
3.מעצבים מנחים ליישר חלקים שונים של אימוג'י במקומות הנכונים (חישבו אזורים ספציפיים לעיניים ולפה).
שיטה להבטחת הקריאות הייתה הוספת קו מתאר לאימוג'י.
קבענו את צבע הקו על סמך לוח האימוג'י והקטגוריה. קטגוריות שהכילו אימוג'י אגב שימוש בצבעים רבים ושונים, השתמשו במשיחה כהה ושקופה למחצה.
קטגוריות פשוטות יותר כגון בעלי חיים, אנשים או אימוג'י ביטוי השתמשו בשני צבעים עיקריים ובקו מבוסס על צבע האימוג'י המשני.
ואיך אפשר בלי פוליטיקה?
כאן אנחנו נכנסים למקום עמוק ורגיש הרבה יותר. במארס 2014 נכתבה עצומה נגד אפל, שדרשה להגדיל את המגוון הגזעי בדמויות.
עד אז היו בכל המערכת רק שני אימוג'ים של אנשים שאינם לבני עור: בחור אסייאתי למראה ובחור עם טורבן על ראשו. הזעקה נשמעה, והחל ממערכת 8.0 פועלת מערכת שמכונה Skin Tone Modifiers.
אם תיכנסו לוואטסאפ ותלחצו לחיצה ארוכה על אימוג'י שמתאר בן אדם, תקבלו אפשרות לבחור את אותה גרסה של האימוג'י בגון עור שונה, מבהיר עד כהה עור. סך הכול יש שישה גוני עור.
מתברר שיש בדרמטולוגיה סולם גון עור, שמכונה 'פיצפטריק', שמגדיר שישה סוגי צבע עור טיפוסיים בקרב בני אדם.
באתר Change עלתה עצומה הטוענת כי מערכת האימוג'י מפלה לרעה ג'ינג'ים – וכעת יש גם אימוג'י אדמוני.
יש לציין כי באופן כללי צבע האימוג'י הוא צהוב הנחשב לצבע ניטרלי מבחינה אתנית.
לפני כמה שנים פשטו שוטרים על ביתו של נער בברוקלין ועצרו אותו משום שפרסם שורה של אימוג'ים בפייסבוק.
שני שוטרי סיור נהרגו קודם לכן ברובע, והמתיחות הייתה בשיאה. הפוסט האמור הכיל אימוג'י של שוטר ואחריו שלושה אימוג'ים של אקדחים, שככל הנראה הספיקו בשביל להוציא צו מעצר באשמת 'איום טרוריסטי'.
אפילו אנחנו חייבים להודות שקשה מאוד להתייחס להוצאת האדים שבאימוג'י הזה בכל דרך אחרת פרט ל"שחרור קיטור של לחץ", אך אם תתמקדו היטב בפנים, תוכלו לראות שהן לאו דווקא לחוצות, אלא ההפך.
האימוג'י אמור לסמל בעצם תחושת גאווה שמגיעה לאחר השקעת מאמצים רבים, ואותה הוצאת אדים מן האף משמעה שחרור הלחץ לאחר השלמת המשימה הקשה.
וכמו בכל תחום גם כאן יש מקום לאוהדי ה'פייק ניוז'…
מישהו בכלל זוכר שפעם לא היה אימוג'י נקניקייה? עד 2014 הוא לא היה קיים, ומשום מה זה הכעיס כל כך הרבה גולשים, עד שב-2014 כמה אנשים פנו אפילו לבית הלבן (!) בבקשה שייווצר אימוג'י כזה.
מתברר שהבעיה הייתה שיוצרי האימוג'י פשוט לא ידעו מה לצייר על הנקניקייה – קטשופ? חרדל? או משהו אחר בכלל?
בסוף נפתרה הדילמה, וב-2015 הצטרפה ליתר האימוג'יז נקניקייה בלחמנייה, מעוטרת בפס שובב של חרדל. יאללה, מצטרפים לעתירה בבלפור לאימוג'י פלאפל מעוטר בפס שובב של טחינה? 🙂
מי הזיז את הגבינה באימוג'י?
הסיפור הזה מתחיל עם ציוץ של גולש בעל עיני נץ, שהבחין בהבדל בין אימוג'י הצ'יזבורגר של אפל ושל גוגל: בעוד באפל, כמקובל לרוב, הציבו את פרוסת הגבינה מעל הקציצה, בגוגל בחרו לשים אותה דווקא מתחת לה. באופן טבעי נהיה הציוץ ויראלי ויצר מלחמת ציוצים בין תומכי המחנות השונים.
"אני חושב שאנחנו צריכים לקיים דיון לגבי האופן שבו באימוג'י ההמבורגר של גוגל יש גבינה מתחת להמבורגר, בעוד אצל אפל היא מעל", כתב בטוויטר Thomas Baekdal. הציוץ, שבתוך שעות גייס עשרות אלפי לייקים ותגובות, צד גם את עינו של מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי.
"אני אעזוב את כל מה שאנחנו עושים ואתייחס לעניין הזה אם אנשים יצליחו להסכים מהי הדרך הנכונה לעשות את זה!" צייץ פיצ'אי בתגובה לציוץ המקורי.
אלפים הגיבו לציוץ של מנכ"ל גוגל עם דעותיהם הנחרצות בעניין. נכון לרגעים אלו עדיין לא נמצאה פשרה. אנחנו, כיהודים שלא אוכלים בשר וחלב יחד, בכל אופן לא מבינים את הוויכוח. אלא אם כן יתפתח דיון באימוג'י של מצה מה מעל מה, חסה או חרוסת 🙂
שיתוף תהליכי עיצוב של מעצב ומנהל מוצר באנדרואיד.
למה להתמקד במגדר? "אימוג'ים הם חלק משפה גלובלית. העדר ייצוג מגדרי הוגן מעביר מסר מרומז לגבי התפקידים שנשים ממלאות בעולם.
"באנדרואיד רצינו לתקן את הפער הזה. לא היינו היחידים ששמנו לב לבעיה זו וביקשנו שינוי. במהלך החודשים האחרונים פנו אלינו בנושא הניו־יורק טיימס, CNN ופרוקטר & גמבל.
"נוסף למקצועות חדשים שהוספנו לנשים, הוספנו גם עמיתים מגדריים כפולים לאימוג'י שבעבר היה לו רק ייצוג גברי או נשי".
"במאי 2016 הצגנו לפני קונסורציום יוניקוד הצעה לכלול אימוג'י מקצועי חדש. קונסורציום Unicode מיהר להסכים שלהצעה שלנו יש ערך ברור למשתמשים.
בעקבות ההצעה נפגשו מיישמי האימוג'ים מדי שבוע במשך חודש כדי להסכים על מכלול המקצועות הסופי וגם על עקרונות עיצוב כלליים שיסייעו להבנת האימוג'ים הללו בפלטפורמות שונות.
הבאנו ארבעה עקרונות עיקריים לבניית כל אימוג'י: פחות זה יותר. אימוג'י נצפים לעיתים קרובות בקנה מידה קטן, כך שהוספת פרטים עדינים סיבכה קריאה מהירה.
הקמנו מערכת למינימום האביזרים – למשל לשף אין תנור, סכין ותבנית, וארוחה אפויה במלואה – רק מחבת עם ביצה. בסופו של דבר הגבלנו את הפריטים המייצגים את המקצועות לשלוש תכונות:
1.כובע או אלמנט רקע.
2.ביגוד – כולל אביזרי פנים!
3.תנוחת פריט ויד.
בן פירנלי, אומן תלת־ממד מניו־יורק, יצר גלריה מרהיבה המשלבת עולמות של פיסול רומי נוסח המאה החמישית עם אימוג'ים חדשניים בצבעוניות כובשת נוסח 2021.
נכון להיום (יולי 2021) נעשו מעל 5000 מחקרים על שימוש באימוג'י, והתוצאות מדהימות.
מחקר משנת 2020 הוכיח שהוספת אימוג'י לפוסטים של מדיה חברתית (פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם) מעלה את הסיכוי ללייקים ב-71% ואת הסיכוי לשיתוף הפוסט ב-144%!
אבל זה לא מסתכם רק ברשתות חברתיות. מחקר שבוצע ב-2017 ועודכן ב-2021 מצא שיש לאימוג'י משמעות גם בניוזלטרים. 56% מהחברות שנבדקו במחקר דיווחו על עלייה בפתיחת האימייל ששלחו, רק מכיוון שהן שילבו אימוג'י בשורת הנושא!
לא תאמינו כמה האימוג'ים הם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו.
האימוג'י בעצם מחליפים את פנינו שנעלמו בשיח המתווך ומתמללים את שפת הגוף שלנו. המספרים מדברים בעד עצמם:6 מיליארד אימוג'ים נשלחים מדי יום.
