מֶחֱוָה (בלועזית: הוֹמָאז') בעולם האומנות היא מתן הוקרה ליוצר, בדרך כלל באמצעות רמז ברור ליצירתו ביצירה של האומן המביע את המחווה. דוגמה היסטורית למחווה מוזיקלית מהמפורסמות בעולם: הקונצ'רטו לפסנתר בדו מינור של בטהובן הוא מחווה לקונצ'רטו מס' 24 באותו הסולם מאת מוצרט; החמישייה לפסנתר וכלי נשיפה של בטהובן גם היא מתכתבת עם החמישייה להרכב זהה מאת מוצרט.
הומאז' שנעשה בקניון בהולנד כהכרזה על פתיחה מחדש של מוזאון האומנות Rijksmuseum's.
ההומאז' בא להודיע בחגיגיות כי לאחר היעדרות של 13 שנים חזרו יצירות המוזאון למקומם. הפרסומת הדרמטית יוצרת הומאז' לאחד הציורים המפורסמים בעולם – משמר הלילה של רמברנדט.
סרטון באדיבות ערוץ היוטיוב של ING Nederland
הומאז' הוא מחווה. יצירה שנעשתה בהלימה מובהקת לאומנות שאליה היא מתכוונת. הומאז' אינו מנסה להתבלט כעבודה מקורית ומכריז על עצמו: "אני מחווה לפלוני שהיה גדול ממני, קודם לי, וכאות כבוד והערכה אני מייצר גרסה אחרת שלו. זה מכבד אותו ומשליך גם עליי".
עולם ההומאז' קיים בעיקר בעולם האומנות הבלתי-שימושית, בעולם השירה, המוזיקה, האופרה, הדרמה, המחול וכן בעולם העיצוב האדריכלי והתעשייתי.
בעולם העיצוב השימושי מקובל המושג השראה.
השראה, להבדיל מהומאז', אינה מכריזה על המקור ואינה מתכוונת להתייחס אליו. מטרת ההשראה היא ליטול מהמקור 'מילוי למוח', כי המוח אינו מסוגל ליצור יש מאין, הרי אין חדש תחת השמש. יצירתיות היא מרקחת של כל מה שקורה בתוך המוח האנושי. המרקחת החדשה ניזונה מהשראות אך יוצרת יצירה חדשה שאין שום קשר בינה לבין יצירת המקור, והיא אינה מכריזה על עצמה נאמנת למקור.
העתקה – בינה לבין השראה עובר קו דק ומסוכן. שימוש לא נכון בהשראה מביא להעתקה. העתקה בתחום האומנות השימושית מובילה לביזיון ולזילות למעצב ואף נגררת לתביעות משפטיות.
הומאז'ים קיימים בכל תחום. הנה דוגמא מצויינת להומאז' בתחום האומנות:כמו כולנו, גם Anneloes Officier – יוצרת תוכן הולנדית – עברה שנה בלתי נסבלת. כדי להפוך את הסגר בתקופת הקורונה לנסבל היא יצרה הומאז'ים מדהימים ועתירי הומור לתמונות אומנות מפורסמות. ההומאז' הראשון שלה נעשה ליצירת האומנות המפורסמת 'נערה עם עגיל פנינה' של האומן יוהאנס ורמייר. היא השתמשה בשלושה פריטים ביתיים: שן שום, מגבת ושטיח.
בהמשך היא העלתה את האתגר גם לחבריה באינסטגרם. האתגר היה לבחור יצירת אומנות מפורסמת, להשתמש ב-3 פריטים ביתיים, ליצור הומאז' ולפרסם. כעבור עשרה חודשים היא צברה 270,000 עוקבים ועשרות הזמנות לראיונות. המיזם זכה במקום השני של יצירתיות וקריאייטיב ביצירת תוכן דיגיטלי.
'דגל הדיו' שצילם מיכה פרי, היא התמונה האייקונית ביותר של מלחמת העצמאות ואחת הידועות ביותר של הצילום הישראלי בכלל.
לרגל חגיגות החמישים למדינת ישראל דגל הדיו הוחלף בדגל רשת המזון מקדונלד'ס כסמל לתהליכי הגלובליזציה שעברו על החברה הישראלית בחמישים השנים האלו.
לואי ויטון השיק קולקציית אביב-קיץ 2019 של גברים כמחווה קולנועית לסרט הידוע מ-1939 'הקוסם מארץ עוץ'.
הקולקציה עוצבה עם נגיעות של שדות פרג, אלכסונים וקשת אדומה. כדי לחגוג את השקת הקולקציה הציבו על הבניין בן ה-12 קומות דמות טכניקולור המוצגת בפינת החנות של לואי ויטון בשדרה החמישית בניו יורק ויוצרת אשליה אופטית של בובת ענק שתוכננה לצפייה מנקודה מדויקת ומגלה את הפרספקטיבה הנכונה.
בית היוצר של זאהה חדיד יצר כיסא חדש שכל כולו הומאז’ לכיסא הצדפה האייקוני של המעצב הדני הנודע הנס וגנר (Hans Wegner). הכיסא ההוא, שהיווה מקור השראה למעצבים מבית חדיד, עוצב בשנת 1963 וזכה לאהדה גדולה ומיידית. ייחודו היה בעצם תכנונו ועיצובו בכיפוף העץ שהיה אופייני לתקופה וכן ביציבותו המלאה למרות עמידתו על שלוש רגליים בלבד. העיצוב וטכנולוגיית הייצור שלו זיכו אותו אז בפרסים רבים, והוא אף קיבל את הציון המרבי האפשרי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק שנתיים לאחר השקתו.
הכיסא החדש, המכונה Lapella, דרש לא מעט מאמץ תכנוני. הוא כמו מבקש למתוח עוד יותר את גבולות הטכניקה, החומר, המבנה וטכנולוגיות הייצור. הכיסא משמר את הפרופורציות ואת קנה המידה של הכיסא הסקנדינבי המקורי של וגנר, אך מקנה לו תרגום ומראה חדשים. את זאת הוא עושה תוך כדי שימוש בכלים מודרניים להפקתו בעיבוד אבן וסיבי פחמן המייצרים משטח חזק, קל וגמיש, המסוגל לשאת את כובד המשקל של האבן.
אני מחווה לפלוני שהיה גדול ממני, קודם לי, וכאות כבוד והערכה אני מייצר גרסה אחרת שלו. זה מכבד אותו ומשליך גם עליי
