מילה שיכולה להשמע כל כך מתישה. אבל מי כמונו יודעות עד כמה תהליך נכון הוא חשוב והכרחי על מנת להגיע למוצר ותוצאה סופית מדוייקת. לכבוד פוסט מספר 20 שלנו (איך כבר?!) השבוע הפוסט במבנה קצת שונה. כולנו היינו סטודנטיות ולכולנו היה פרויקט גמר להגיש בסוף הלימודים. אנחנו משתפות אתכן בתהליך ארוך, מהנה ולפעמים גם מתיש בדרך לפרויקט הגמר. אני בטוחה שתזדהו.
אני טובי וייס, וזה הפרויקט שלי.
כמו כל דבר, תהליך נכון צריך לתכנן. פרויקט גמר הוא נושא משמעותי בחיי הסטודנט. ידעתי שזה פרויקט שאני הולכת לעסוק בו במשך שנה שלמה, ולכן היה לי חשוב לבחור נושא שיהיה קרוב אלי ושיהיה משמעותי לי. אז אמרנו תכנון? זה הצעד הראשון! להציב מטרה,לחשוב מה אני רוצה להרוויח מהפרויקט הנוכחי. המטרה שלי הייתה משמעות. פה קצת התקשתי, כי לא ידעתי איזה תחום לבחור.
היו לי כל מיני רעיונות על מיזמים חברתיים אבל לא היה משהו טוב שנגע בי מספיק. על תחום אחד אפילו התחלתי לחקור: רציתי לדבר על דימוי גוף נכון ובריא, אבל הרעיון הזה נשלל.
הישועה הגיע בצורת שיעור דידדקטיקה לתקשורת חזותית של גברת שרביט. דיברנו על משמעת, בית הספר, תפקיד המורה ולמי הוא מחוייב יותר, לתלמיד או לחומר. (למי לדעתכן?!)
ואז נפל לי האסימון. ביליתי את רוב חיי בבית הספר, ואני בקושי זוכרת את המורות שלי. אולי יכולתי להיזכר מי לימדה אותי מתמטיקה בכיתה ט', אבל לא זכרתי אותה. כדמות. וזה אכזב אותי. נשים שבילו איתי כל כך הרבה שעות ופשוט לא השאירו חותם. מה שהיה אבסורד בעיני, כי לא היה לי ספק שרוב המורות הקיימות בחרו במקצוע הזה מתוך תחושת שליחות ורצון או צורך להשפיע. אבל, זה לא בהכרח מה שקורה בשטח.
אני לא מאשימה אותן, זה מקצוע קשה, שדורש המון מהעוסקים בו ולפעמים גם למורים נגמר הכח. בדיוק לכן היה לי אכפת. כי למורה יש כח. הרי אם התלמיד לומד, זה בזכות המורה, אם הוא מפריע, זה גם בגלל המורה.
המורה בעצם אחראי על הדור הבא של האנושות. אז החלטתי להזכיר למורים כמה הם גדולים.
כדי לדייק את התהליך, השלב הבא אחרי הרעיון כמובן היה מחקר. ארוך ומקיף. קודם ניסיתי לבדוק למה מורים בחרו במקצוע, ואיך המטרה התפספסה להם בדרך.
במילה אחת? שחיקה. כדי לתת מענה נכון לשחיקת המורים ניסיתי להבין מהי שחיקה, איך ולמה היא נובעת, באילו תחומים היא קיימת, מה ההשפעות שלה על המורה ועל התלמיד ואיך אפשר להתגבר עליה. השלב הבא היה התמקדות בעולם ההוראה. שלב שכלל שיחות עם מורים בניסיון להבין את השטח כדי להביא מענה אמיתי ויעיל.
כדי להתגבר על השחיקה המורה צריך להרגיש משפיע. מנהיג!
למה אני מציינת את זה? כי זו נקודת המוצא והאתגר בשלב השפה החזותית – איך להעביר מסר של העצמה במוצרים בסיסיים ויומיים כל כך?
אחרי שחידדתי את ערכי הפרויקט (העצמה וכוח), התחלתי באיסוף תמונות המביעות את הערכים הרצויים והוצאת צורניות מהם.
היה לי חשוב שהפרויקט יהיה אנושי. ניסיתי לייצר דמויות (שישמשו כמורות) המשלבות קצת קסם, פנטזיה, מסתורין, אבל עדיין מחוברות לקרקע. זה היה שלב מאתגר כי היה צריך לשמור על איזון בין דמות עוצמתית ומנהיגה אבל עדיין אנושית ואכפתית. פה כבר התחלתי להתמקד ביצירת גוף המבטא כוח. לכן החלטתי לנסות להקצין את הפרופורציות של הדמות, כך שמה שיודגש ויהיה בפוקוס יהיה הגוף בעצמו, אבל התוצאה הייתה נראית מתנשאת ולא מחוברת לשטח, וכשניסיתי להכניס יותר תנועה, הדמויות יצאו רוקדות ולא מורות, או שסתם נראו גבוהות ולאו דווקא גדולות.
בד בבד משהו בדמות לא הספיק לי. אוקיי, אז יש דמות. אבל רציתי שהמורה תרגיש מיוחדת. שתזכור כמה כוח יש לה בתפקיד, מה שהביא אותי להפוך את הדמויות שלי לגיבורות־על. גיבור־על הוא דמות אנושית בדרך כלל, עם כוחות על־אנושיים. וזה בדיוק מה שיש במורה.
את הדמויות הפכתי למורות גיבורות־על על ידי שימוש באלמנטים כמו גלימה, כפפות ומגפיים. וכמובן כמובן – בשם הפרויקט: מור-ל. שילוב של מורה וגיבורת־על. בשלב הזה נעזרתי בתמונות של גיבורי־על.
אחרי ניסיונות רבים החלטתי להקצין עוד את הפרופורציות של הדמות ולהעניק לה את הכוח מהרגליים. הקפדתי על רגליים גדולות, חזקות ויציבות שמשאירות את המורה על הקרקע, מודעת ושמה לב למה שקורה סביבה. יצרתי סדרה של דמויות באותו הסגנון, כשכל דמות מביעה ערך אחר. אחת חכמה, אחת מנהיגה, אחת סמכותית וכמובן – חזקה.
הפרויקט מתקיים ראשית במסגרת בית הספר, לכן הקפדתי לבחור צבעים שישתלבו בנוף הבית־ספרי. נוסף לכך הפרויקט מתמקד בעולם גיבורי־העל. הצבעים השולטים שם הם אדום (ספיידרמן), כחול (סופרמן), צהוב (באטמן) וירוק (הענק הירוק). כדי לגוון בחרתי לכל צבע מרכזי גם תת־צבע.
השפה הצורנית של מור-ל מבוססת על צורות גאומטריות בשילוב טקסטורות בסיסיות, וקו שחור שמופיע מדי פעם. הטקסטורות המסודרות משדרות תחושה של משמעת וסדר, מאפיינים סמליים מאוד לבית הספר. את האלמנטים בשפה יצרתי בסגנון משורטט ומסודר מאוד, עם אלמנטים נלווים מהעולם הבית־ספרי, או כאלה המביעים הערכה.
יצרתי טקסטורות בסיסיות וגיאומטריות המשדרות סדר ומשמעת.
כדי לתת למורות קצת יותר נפח, רכות ואנושיות בחרתי בטכניקת גרעון.
הקו המנחה בחיפוש שם היה עולם גיבורי־העל, אבל לא יכולתי להתנתק מעולם ההוראה, מה שהביא את השם "מורל" שם קצר, קולע ונכון מכמה בחינות: המילה מורל משלבת בתוכה את המילה מורה יחד עם הסיומת על, סיומת של גיבורי־על. ונוסף לכך – המילה מורל מבטאת את מה שהפרויקט מעניק למורות: עידוד, מוטיבציה. מורל.
ניסחתי סלוגן פשוט אך נכון ומדוייק: "מורה עם כוח".
בחרתי כאלמנט מרכזי בלוגו את סמל הברק. זהו סימן עוצמתי המשויך אוטומטית לעולם של כוח וחוזק. האמת? שלב הלוגו היה מאתגר ממש. לטענת המנחה, הלא היא מרים שרביט, הלוגו קוצני, שפיצי וחד מדי. היא גם הציעה שנשנה צורה לגמרי, ונוציא את האות מהעיגול. התלבטנו הרבה עד שהחלטנו שמי שיכריע את הסוגיה יהיה הבוחן עצמו. שלחנו לו תמונה של הלוגו והוא זה שחסך ממני עבודה רבה. הוא אישר את הלוגו. במבט לאחור אולי הייתי משנה את הלוגו ומנסה לדייק אותו קצת יותר.
מורל הוא פרויקט הקורא להעצמת המורה כדי לגרום להפחתה ניכרת בתופעת השחיקה. הפרויקט מתנהל כך שהכוח וההכרה באים דווקא מכיוון ההנהלה. החברה מייצרת ערכות עם מוצרי עזר למימוש תפקיד המורה. בערכות מוצרים הפוגשים את המורה במהלך היומיום שלה, כמו מכשירי כתיבה ממותגים עם משפטי מוטיבציה, כוסות שתייה חמה לחדרי מורים, אך המוצר המרכזי של הפרויקט הוא יומן ייחודי למורה וסדרה בת 10 כרזות (אחת לכל חודש) המיועדות לחדר מורות.
פתרון מעשי לשחיקה הוא תמיכה ושיח חברתי בין המורים, ולכן הכרזות ייתלו בחדר המורות, כדי לעודד שיח תומך ולגיטימי בין מורה לרעותה על הקשיים. הכרזות האלה מעצימות תכונות שונות אך הכרחיות למורה – תכונות כמו מנהיגות, סמכות, הכלה ועוד. אלו תחומים שבהם מתחזקת המורה במהלך השנה. היומן מסונכרן עם הכרזות החודשיות, כלומר, לאורך היומן כולו מפוזרים משפטי מוטיבציה בהתאם לתכונה החודשית המדוברת בחדר המורות. היומן אישי ומיוחד למורה והוא עונה על כל צרכיה, כולל טבלת ציונים, רשימות ותזכורות. היומן כולו משדר אופטימיות ואנרגיה חיובית. בערכות קיימים גם משחקי פעילות לימי גיבוש בנושא חשיבות המורה והתפקיד.
פשוט מאוד!
אני תמיד אומרת שבפוטושופ יש המון דרכים לעשות המון דברים, אז אשתף בתהליך העבודה שלי ואשמח לשמוע על רעיונות נוספים.
פרויקט מבחינתי הוא תהליך ארוך ומרתק שבסיומו התלמידה הופכת למעצבת קונספטואלית.
התהליך שעשיתי עם הסטודנטית (לשעבר) טובי וייס היה חוויה מיוחדת, חוויה עמוקה וחכמה. בלי להתעייף עד התוצאה.
תהליך הפרויקט בפעם הראשונה הוא ללכת על דרך לא חרושה. בפעם השנייה והלאה הוא הופך להיות כמו ללכת על שביל כבוש.
תהליך נכון צריך לתכנן. פרויקט גמר הוא נושא משמעותי בחיי הסטודנט. ידעתי שזה פרויקט שאני הולכת לעסוק בו במשך שנה שלמה, ולכן היה לי חשוב לבחור נושא שיהיה קרוב אלי ושיהיה משמעותי לי.
חיה says
זה מפחיד מרוב שזה מושלם!
אילה says
תהליך מחכים מאוד, תודה על השיתוף.